לתוכן העניינים של תת-המדור בחירות
2003
|
בג"ץ 4832/03 בבית
המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בירושלים העותר: שמחה ניר, עו"ד משעול
גיל -1ג', כפר סבא 44281, טל' 051-520000, פקס' 09-7424873 נ ג ד המשיבות: 1. לשכת עורכי הדין, דניאל פריש 10, תל אביב
64731 2.
ועדת הבחירות, לשכת עורכי הדין, דניאל פריש 10, תל אביב 64731 עתירה
למתן הוראות ולצו-ביניים א. הסעדים
המבוקשים בעתירה זו הוא 1. בית משפט נכבד
זה יתבקש: א. להורות למשיבה מס' 2 שלא לדרוש חתימות
תמיכה בבחירות הקרובות למוסדות הלשכה,
אשר אמורות להתקיים ביום 30.6.03 (להלן:
הבחירות); ב. להורות למשיבה מס' 2 לבטל את החלטה בעניין
העמדת מדור באתר הלשכה לרשות המתמודדים בבחירות, ולמשיבה מס' 1 לקיים את החלטתה
המקורית. ג. להורות למשיבה מס' 1 להעמיד לרשות העותר
את רשימות התפוצה (כתובות דואר אלקטרוני) של חברי הלשכה. הסעד הזה הוא בלתי
תלוי בבחירות ובשאר הסעדים המבוקשים בעתירה זו. ד. לדחות את המועדים הקשורים לבחירות כמשך
הזמן שבין פנייתו של העותר אל המשיבה מס' 1 בעניין הכתובות לבין המועד בו יומצאו
לו רשימות התפוצה, כאמור. ה. ליתן צו-ביניים המורה למשיבות לעכב את הליכי הבחירות עד למתן פסק-דין
בעתירה זו, או, לחלופין, ליתן כל הוראה אחרת אשר תמנע מצב בלתי-הפיך. ב. הרקע
העובדתי 1. העותר הוא חבר
המשיבה, לשכת עורכי הדין (להלן: המשיבה
מס' 1, או הלשכה). 2. לקראת הבחירות
הקרובות למוסדות הלשכה, ביום 30.6.03
(להלן: הבחירות), גילה העותר
עניין בהשתתפות בבחירות האלה, בין באופן עצמאי, בין בחבירה לרשימה אחרת. 3. בניגוד
להוראות סע' 8 ואילך לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961- (להלן:
החוק, או חוק הלשכה), המבטיחות את חשאיות הבחירות, דורש כלל 12 לכללי לשכת
עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה) (להלן: הכללים,
או כללי הבחירות).,
התשמ"ב-1982 חתימות תמיכה גלויות. אוהדים
מובהקים של העותר חוששים לתמוך בו בגלוי, מחשש פן יבולע להם, והוא הדין גם
במועמדים שהעותר ניסה לחבור אליהם, והם גילו עניין בצירופו של העותר לרשימותיהם.
חלקם אף קיבלו "רמזים" גלויים לבל יתמכו בעותר, או ישתפו איתו פעולה
בדרך כלשהי, כי אם יעשו כן, יבולע להם. לעותר ידוע
על מקרה של תומך כזה, בעבר, אשר מוסדות הלשכה התנכלו לו בגלל חתימת-תמיכה כזאת. העותר פנה
אל המשיבה מס' 2 בדרישה לראות את כלל 12 הנ"ל כבטל-מעיקרו, אולם נענה
בשלילה. ההתכתבות
עם המשיבה מס' 2 מצורפת לעתירה זו כנספח
א'. 4. לקראת הבחירות
פורסם בבטאון הלשכה, עורך הדין, כי
הלשכה תעמיד מדור מיוחד באתר האינטרנט שלה לרשות המתמודדים (העתק מצורף כנספח ב'), אולם המשיבה מס' 2 החליטה שהדבר "אינו יאה" ללשכה,
והמשיבה מס' 1 "התיישרה" לפי ההחלטה. ההתכתבות
עם עוזר מנכ"ל המשיבה מס' 1, שהחלה עפ"י ההזמנה שבנספח ב', מצורפת לעתירה זו כנספח ג'. בסופה של
אותה התכתבות הפנתה ע' המנכ"ל את העותר אל הדואר האלקטרוני של יו"ר
המשיבה מס' 2, ובעקבותיה פנה העותר אל המשיבה מס' 2, בדרישה (מצורפת כנספח ד') לבטל את החלטה - הן משום
שהדבר אינו בסמכותה, והן משום שהיא אבסורדית לגופה - ואל המשיבה מס' 1 בדרישה
לקיים את החלטתה המקורית בעניין זה (פנייה זו מופיעה בגופו של נספח ג'), אך לא נענה. 5. הלשכה מוסרת
ל"מקורבים" רשימות של כתובות דואר אלקטרוני של חברי הלשכה, ואילו
לעותר היא לא מוכנה לתת אפילו מדבקות עם כתובותיהם של חברי ועדות שהעותר גם כן
חבר בהן. הסירוב הזה "נולד" לעניין הבחירות. העותר פנה
אל המשיבות, בדרישה להמציא גם לו את הרשימות, כאמור, ולדחות את המועדים לפעולות
הקשורות בבחירות, כך שיעמוד לרשותו אותו הזמן שהיה עומד לרשותו אם מבוקשו היה
מתמלא בעיתו, אך לא נענה. פנייתו
של העותר אל ראש הלשכה ואל יו"ר המשיבה מס' 2 מצורפת לעתירה זו כנספח ה'. השתלשלות הדברים
המתוארת בפנייה שבראש נספח ה' אכן
משקפת את השתלשלות הדברים, כהווייתה. 6. העותר עשה כל
אשר לאל ידו כדי לחסוך את הצורך בעתירה זו, ואף ניסה לגייס את חתימות התמיכה, אך
העלה חרס בידו. 7. מהלשכה נמסר
לעותר כי הישיבה הקרובה של המשיבה מס' 2 לא תתקיים אלא אחרי המועד שנקבע להגשת
הרשימות (1.6.03), ובעת הכנתה של עתירה זו ראשי הלשכה נמצאים בכנס באילת, כך
שבשלב הזה "אין עם מי לדבר". 8. המועדים
לפעולות השונות הקשורות בבחירות מצורפים כנספח
ו' (הסימונים בכתב-יד אינם רלוואנטיים). ג. הבסיס
המשפטי 1. כללי. התנהלותם של
מוסדות הלשכה בעניינים נשוא עתירה זו באה לשרת
את החזקים והעשירים, ולהנציח את שלטונם על החלשים והעניים. לעשירים
ולחזקים, ולכל מי שנמצאים במוקדי-הכח, אין כל בעייה להשיג חתימות-תמיכה, כשם שאין להם בעייה לגייס תרומות של אלפי
שקלים מחברי הלשכה, הכל כעולה מהידיעה המצורפת לעתירה זו כנספח ז'. לעשירים
ולחזקים, ולכל מי שנמצאים במוקדי-הכח, גם אין כל בעייה להביא את דברם לחברי
הלשכה. טול, למשל,
את גליון עורך הדין האחרון (מס' 37,
מאי 2003), שם "מככב" ראש
הלשכה לפחות ב12- "אייטמים" (המרכזי שבהם הוא "דבר ראש
הלשכה", יחד עם תמונתו, התופס עמוד שלם) ב21- העמודים הראשונים, ותמונתו
מופיעה שם פעמיים. ואמור על כך
אחד מחברי הועד המרכזי של הלשכה, המתחרה בבחירות האלה מול ראש הלשכה הנוכחי (וגם
הוא מופיע בגליון הזה לא מעט), את הדברים האלה, על ראש הלשכה הנוכחי, השב ומתמודד
על התפקיד הזה: "מכתב ל30,000- איש פירושו הוצאה
נכבדה. שלמה כהן "מעדיף" לחסוך: הוא משתמש בבטאון הממומן מדמי החבר של
כולנו. כך אנו מוצאים בטורו "דבר ראש הלשכה", באצטלה של
"עדכון" לגבי (...), דברים שהם תעמולת בחירות גלויה ובוטה. כדי להרבות
בזיון וקצף, תיאוריו של שלמה כהן אינם אלא שכתוב ציני של האמת". אם הגענו כאן ל"שכתוב ציני",
אזי התנהלותם של מוסדות הלשכה - קרי: עסקניה - הינה ניצול ציני של הכח, פגיעה
בחלשים לטובת החזקים. ואם הגענו
אל ניצול ציני של הכח, אין לנו אלא
לחזור אל מה שלמדנו כבר בשנה הראשונה בפקולטה למשפטים, על הלינקג' בין הכח לשחיתות. 2. על החשאיות. לפי סע' 8
ואילך לחוק הלשכה, הבחירות למוסדות הלשכה הן, בין השאר, חשאיות, אבל לפי הכללים נדרשות חתימות-תמיכה, וזה מצריך הזדהות פומבית, דבר הפוגע בחשאיות. מאידך, כלל
12 לכללי הבחירות) דורש חתימות תמיכה גלויות. מי שנותן
חתימת-תמיכה "מסמן את עצמו" לעולמים, וגם אם יכריז בשער-בת-רבים כי
שינה את טעמו, איש לא יאמין לו. זה כמו שיכריז "אין לי אחות". ואפילו אם
כל העולם צדיקים גמורים, וכולם יאמינו לו, מי שמתבקש לחתום עשוי לא להאמין להם,
ולכן לחשוש מלתת את חתימתו, פן "יזכרו לו" את זה - ולעניין זה אין נפקא מינה אם החשש הזה מבוסס או מופרך, כי עקרון
החשאיות משמעותו שמותר לחשוש גם כאשר אין לכך יסוד. מטרתה של
החשאיות היא להסיר חשש מליבו של התומך, לבל יתנכלו לו, ומה אומרת ועדת הבחירות: מי שתומך בך יוכל לרוץ ברחובה-של-עיר,
ולהכריז שאין לו אחות, ושאמנם הוא העניק חתימת-תמיכה לרשימה פלונית, אבל הוא לא
הצביע עבורה ... תסכים אתי שזה לא
רציני. ואם בתמיכה
פסיבית זכותו של תומך לא להיחשף - בתמיכה
אקטיבית לא כל שכן, שהרי "פשעו" של התומך-אקטיבית גדול יותר. הצורך בחשאיות
לא נועד להגן מפני התנכלות (לשם כך ישנם מספיק מוסדות והגנות) אלא מפני החשש הסובייקטיבי להתנכלות, ומי שחושש,
ה"הסברים" של ועדת הבחירות לא ישכנעוהו. הצורך
בחתימות-תמיכה פוגע גם בשוויון המובטח בסעיפים הנ"ל לחוק הלשכה, משום שיותר קל למי שכבר נמצא במוסדות הלשכה
להבטיח טובות-הנאה תמורת חתימת-תמיכה מאשר למי שקורא עליו תיגר. כיוון
שחקיקת-משנה אינה יכולה לעמוד בסתירה לחקיקה ראשית, הדרישה לחתימות-תמיכה אינה
חוקית (והא ראייה שבבחירות לכנסת הדבר
נעשה בחקיקה ראשית!). הטענה שאדם אשר נתן חתימת-תמיכה גלוייה רשאי להצביע
אחרת מאחורי הפרגוד הינה טענה
צינית-כוחנית, אשר מקומה לא יכירנה בחברה מתוקנת. 3. באשר למדור הבחירות באתר הלשכה. השאלה מה
יאה ללשכת עורכי הדין היא שאלה של מדיניות
הלשכה, ולא עניין של ניהול הבחירות. תפקידה של ועדת
הבחירות אינו לפגוע בחלשים ולחזק את החזקים, אלא להיפך. הנטייה
לגלגל את האחריות הניהולית לפתחם של המוסדות השיפוטיים (משפטיזציה, כלשונו של הפרופ'
אמנון רובינשטיין) הינה תופעה אשר יש לשרש אותה. 4. באשר לרשימות התפוצה. רשימות חברי
הלשכה וכתובותיהם אינן רכושם הפרטי של עסקני הלשכה, ואין הם רשאים למסרן, או
להימנע מלמסרן, לעצמם או לאלה שהם חפצים ביקרם, והם "קרובים לצלחת". כשם שהלשכה
מפיצה את רשימת שמותיהם וכתובותיהם ה"רגילות" (כולל מספרי טלפונים
ופקס) בספר המודפס על נייר, כך עליה להפיץ גם את כתובותיהם האלקטרוניות, על גבי
דיסקט, או בדואר האלקטרוני אל המבקש. ההבדל בין
שתי דרכי ההפצה הנ"ל הוא שההפצה
האלקטרונית עלותה היא אפס. 5. באשר לדחיית המועדים לפעולות אשר טרם
נתבצעו. כאמור בנספח ה', העותר פנה וביקש את רשימות
התפוצה לכל המאוחר ביום 18.5.03. אילו היה
מקבל את מבוקשו בו-ביום, היה הוא בעמדת-שיווין עם המועמדים האחרים, או עם כל אלה
המנסים לאסוף חתימות-תמיכה. אשר על כן
תיקון המעות מחייב שיינתן לעותר את אשר הפסיד, החל במועד הנ"ל (18.5.03)
ועד למועד בו תומצאנה לו הרשימות. כאמור לעיל,
בחלק הדן בסעדים, זכותו של חבר הלשכה
לקבל ממנה את פרטיהם של שאר החברים באותו ארגון - גם בלי קשר לבחירות. ד. סיכום 1. העותר חוזר על
האמור בתכתובות אשר בנספחים לעתירה זו. 2. הסעדים
המבוקשים מפורטים לעיל. ה. צו ביניים 1. מועד הגשתן של
רשימות המועמדים הוא יום א', 1.6.03. 2. אי מתן
צו-ביניים יגרום לעותר נזק בלתי הפיך. שמחה
ניר, עו"ד העותר |