נציבות תלונות הציבור על שופטים
לתוכן
העניינים של תת-המדור: נציבות תלונות הציבור על השופטים
|
להחזיר אותה לבצפר!!! (2) שטרסברג-כהן – איכן אומץ-הלב ציבורי,
איכן היושר האינטלקטואלי? לטעות זה אנושי, וכולנו טועים, אבל צריך לדעת להודות בטעות, אבל טובה שטרסברג-כהן, שופטת-השופטים, לא מסוגלת להודות בטעות, גם
כשהדברים ברורים שחור-על-גבי-לבן, ואינם מותרים כל מקום ל"הסברים". כך, למשל, אם מישהו אומר לך שיגאל עמיר זוכה מאשמת רצח יצחק רבין: יכול להיות שהוא לא היה בארץ שנים רבות, והוא קרא
איזו דוקודרמה, וחשב, בטעות, שזה דיווח עיתונאי, אבל
מה תגיד לו אם הוא גם מציין את מספרי התיקים בביהמ"ש המחוזי ובביהמ"ש
העליון, עליהם הוא מסתמך. לא נעים, אבל כיוון שהוא מצטט את מספרי-התיקים הנכונים אתה מביע
ספקות אם הוא קרא את פסקי-הדין, ואם הוא הבין אותם, ומזמין לקרוא אותם פעם
נוספת. כך עשיתי כאשר קיבלתי מהטובה-למי הזאת מכתב המטיל ספק אם היא אכן קראה את
המסמך אליו היא מתייחסת, ואם היא קראה אותו – אם היא הבינה אותו, לפחות ברמה
הטקסטואלית (להבדיל מהרמה המשפטית). כמובן שקיימת גם האפשרות שהיא קראה את המסמך, וגם הבינה אותו, אבל סילפה
את תוכנו בזדון, אבל טמטום ורשעות עד כדי כך לא העזתי לייחס לה. ומה עונה לי הגב'? "מכתבך הבוטה אינו ראוי לתגובה. "אין לי מה להוסיף על החלטת הנציבות
בתלונתך". והיא עוד לא מתביישת לשלוח העתק מפאר-היצירה זה למכותבים שלה... אז עניתי לה, עם העתק לאותם המכותבים, ועם מכתב-לוואי אל חלק מהם, וגם אליך, הקורא. היה אתה השופט: משעול גיל -1ג', כפר סבא 44281 טל' 09-7424838, נייד 050-7520000 פקס 09-7424873 כפר סבא, 30.6.2005 לכבוד הגב' ציפי ליבני השופט
אהרן ברק שרת
המשפטים נשיא
ביהמ"ש העליון ירושלים ירושלים הנדון: הגב' טובה שטרסברג-כהן
– העברתה מהכהונה מצורף העתק מכתבי אל הגב' שטרסברג-כהן, לאחר
שהיא עשתה את שניכם מכותבים להתכתבות המבישה – תסלחו לי – הזאת. לא נעים להגיד, אבל הגב' שטרסברג-כהן פוגעת
באמון הציבור במערכת המשפט: מאשימים אותה בכך שהיא לא קוראת, לוכסן לא מבינה,
אפילו ברמה הטקסטואלית, להבדיל מהרמה המשפטית, את המסמכים שהיא מדברת עליהם (וממילא
אולי אפילו מסלפת אותם ביודעין), ומה יש לה להגיד? "בוטה, ולא ראוי
לתגובה"... ממש תגובה לעניין. ממש אומץ-לב ציבורי.
ממש יושר אינטלקטואלי. ממש עמקות אינטלקטואלית. כנציבת תלונות הציבור על השופטים, הדבר
היחיד שאפשר לומר לזכותה הוא שהיא "מספקת את הסחורה" למי שדחף וקידם
את בחירתה ומינוייה למשרה הזאת, אבל לאור סעיף 3(ב)
לחוק הנתל"ש ("הנציב יתמנה ... לפי הצעת שר
המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד") ברור כי כל מי שיבוא במקומה יספק
את אותה הסחורה, אבל לא יוסיף פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט. כפי שאתם רואים מההתכתבות הזאת, הגב' שטרסברג-כהן
לא קוראת מסמכים. מהיכרותי אתה, הן בתפקידה הנוכחי, והן בעבר, כשופטת, אני יכול להעיד שהיא
לא קוראת מה שכותבים לה, היא גם לא קוראת פעם נוספת, אחרי שמעירים לה שהיא לא
קראה נכונה, והיא אפילו לא קוראת את מה שהיא עצמה כותבת. והיא גם לא מסוגלת להתנצל, ולומר טעיתי (לא רק בעניין הזה). מה היא כן יודעת לעשות? להשתלח ב"סגנון" של מי שאומר לה דברים
קשים, אבל כב' הנשיא כבר נוכח בעבר כי
כאשר אני אומר דברים קשים (למשל: שהתביעה הכללית עושה מלאכת-רמייה), ומעירים לי
על ה"סגנון" שלי, אני ממציא הוכחות עובדתיות לאותה מלאכת-רמייה,
דבר אשר מרוקן מכל תוכן כל טענה בדבר ה"סגנון" שלי. מאז, לשמחתי, כב' הנשיא כבר לא מעיר לי על הסגנון. וזו לא הפעם הראשונה או השנייה שמבקרים אותי על ה"סגנון" שלי:
לפני למעלה משלושים שנה, בדיונים על מעצרים, הייתי מעלה, כחיזוק, את הטענה
שהתנאים בבתי המעצר הם בלתי-אנושיים. ומה היו אומרים לי השופטים? "באיזה
סגנון אדוני מדבר!!!", אבל אחרי כמה שנים בא הבג"ץ,
ובצו החלטי אמר את אותו הדבר ממש (והיום, אחרי 25 שנה, העניין חוזר שוב
לבג"ץ, אבל המדינה לא מוכנה להתחייב בשום דבר – אפילו לא בכיבוד הצו הקודם). או, למשל, הטענה שבהוצל"פ מוציאים פקודות מאסר כלאחר-יד: גם על
כך השופטים היו אומרים לי "באיזה סגנון אדוני מדבר!!!", אבל בא
בג"ץ פר"ח ואמר את אותו הדבר ממש! וכשאני אומר דברים קשים, אבל משתמש בביטויים בהם השתמשו גם שופטי
ביהמ"ש העליון לדורותיהם – הרי גם זו "לשון ביבים",
ר"ל ... צר לי מאוד. אני אמרתי בימי חלדי הרבה דברים קשים, מקוממים ומרגיזים, אבל
אף פעם לא השתמשתי בסגנון פסול, וכל אלה המייחסים לי סגנון כזה הם אלה אשר אינם
מסוגלים לקבל ביקורת, וכזו, מן הסתם, היא גם הגב' שטרסברג-כהן. מה יש לה, לגב' שטרסברג-כהן, לומר כאשר מטיחים בה האשמות כל כך חמורות? בוטה, לא
ראוי לתגובה... נו, באמת! כמו סגן-מזכיר קבוצת הכדורגל של זרנוגה גימ"ל, אשר מייחסים לו קבלת שוחד, כולל מספרי
הצ'קים, ומה יש לו לומר? "בוטה, ולא ראוי לתגובה"... כמו דובר
זוטר ולא מקצועי, או כמו עובד-ציבור אשר נתפס בקלקלתו: "בוטה, ולא ראוי
לתגובה"... הגב' שטרסברג-כהן משתבצת נהדר בתמונה הזאת, וחוששני
שאין מנוס מהעברתה של הגב' שטרסברג-כהן מכהונתה. ה"מערכת",
כאמור, לא זקוקה לה, כי אפשר למצוא לה מחליפים אשר יספקו את אותה הסחורה, אבל
בלי נזקי-הלוואי שהיא גורמת – ועוד תגרום כהנה-וכהנה. אני מזמינכם לפעול על פי סמכותכם לפי סע' 8 לחוק הנתל"ש,
על מנת להעביר מכהונתה את הגב' שטרסברג-כהן, ויפה
שעה אחת קודם. בכבוד רב, שמחה ניר, עו"ד משעול גיל -1ג', כפר
סבא 44281 טל' 09-7424838,
נייד 051-520000 פקס 09-7424873 www.quimka.com quimka@quimka.com כפר סבא, 30.6.2005 לכבוד הגב' ט' שטרסברג-כהן נציבת תלונות
הציבור על שופטים ירושלים נכבדתי, הנדון: הנשיא (בדימוס) גלעד גלעדי,
ביהמ"ש המחוזי, באר-שבע שלכם
185/05/י/מחוזי באר שבע – מכתבך מיום 19.6.2005 מאשימים אותך, כעובדת-ציבור בכירה ביותר, בכך שאת לא קוראת את המסמכים
עליהם את מדברת, או שאת לא מבינה אותם ברמה ה"טקסטואלית" הבסיסית, ומה
את עונה? מכתבך שבנדון – תשובה למכתבי
מיום 16.6.2005 – מכיל, בתוכנו, שתי שורות, 13 מלים בלבד, וזה לשונו: "מכתבך הבוטה אינו ראוי לתגובה. "אין לי מה להוסיף על החלטת הנציבות
בתלונתך". ואני שואל: האם זו התמודדות מכובדת עם טענה כל-כך קשה? אתחיל מהסוף: במכתבי הנ"ל לא ביקשתי להוסיף דבר על החלטת
"הנציבות", ולא על החלטת הנציבה, וממילא
השורה הזאת אינה רלוואנטית, אבל לא קשה להבין מה מטרתה. ובאשר לשורה הראשונה: מילון אבן-שושן נותן שלוש משמעויות למילה
"בוטה": חריף, נוקב, עוקצני, ולפני שאתייחס אל השורה הזאת, את
מוזמנת להבהיר לאיזו משמעות התכוונת. לי ברור שאת משתמשת בביטוי "בוטה" כמו כל אחד אשר מוטחת נגדו
ביקורת קשה אבל נכונה, נוקבת אבל בלשון נקייה, אבל אנחנו כבר עלינו כיתה,
ואנחנו מכירים את הטקטיקה הזאת, אשר, מרוב שימוש, איש כבר לא מתרגש ממנה. את מוזמנת ליתן פירוש מוסמך: כשאת אומרת "בוטה", למה את
מתכוונת. יחד עם זאת, וכדי להפיס את דעתך, אנסח את דברי, במכתבי הנ"ל, אחרת: לכבוד הגב' ט' שטרסברג-כהן נציבת תלונות
הציבור על שופטים ירושלים נכבדתי, הנדון: מכתבך
מיום 11.4.2005 שלכם 185/05/י/מחוזי באר שבע חוששני כי נפל אי-דיוק מסויים
בפרשנותך למסמך הנזכר בסוף סע' 4 למכתבך. אני מזמינך לקרוא שוב את המסמך, ולתקן את מכתבך
בהתאם. לאור תשובתך אחליט אם וכיצד להגיב על מכתבך, מבחינת
תוכנו. בשלב זה איני משיג על החלטתך. בכבוד
רב, שמחה ניר, עורך-דין אני מבקש להעמידך על כך שאני מייצג לא רק את עצמי, אלא ציבור קוראים מסויים, ואותם מעניינת תגובתך בנושא, ולא דעתך על ה"בוטות"
של עורך-הדין שמחה ניר, כי זה האחרון אינו שופט, וממילא אין לך סמכות ליתן
לו ציונים. אוסיף ואציין כי מכתבי זה, המכיל את תוכן מכתבך המסווג כ"אישי-סודי-למכותב
בלבד", נמצא כעת ברחבי האינטרנט, גלוי לכל העולם, כך שזה
כבר לא עניין פרטי בין שנינו, אלא עניין ציבורי המעניין את כל העולם. אינך
יכולה עוד להתחמק ממנו בתירוצים של "בוטות" וכו'. בכבוד
רב, שמחה
ניר, עורך-דין העתקים: כב' הנשיא א'
ברק, בית המשפט העליון הגב' ציפי לבני,
שרת המשפטים כב'
הנשיא ב' אוקון, מנהל המשפט |
|
|
נציבות תלונות הציבור על שופטים