|
שמחה ניר פריחת הסביונים מחזה בשתי תמונות Simha Nyr Senecio Blossom Docudrama © כל הזכויות
שמורות למחבר על ה"דוקודראמה": "ז'אנר
אמנותי המשתמש בדמויות ידועות מהחיים כבסיס ליצירה האמנותית. הוא מערב, מטבע
הדברים, מציאות ודמיון". (נשיא ביהמ"ש העליון, אהרן ברק, בבג"ץ 6126+6143/94, גיורא סנש ואח' נ' רשות השידור ואח', תקדין עליון 99(2), 806). הדמויות במחזה הזה הינן דמיוניות לחלוטין, והשימוש בשמות אמיתיים,
או באירועים אמיתיים, לרבות אירועים אמיתיים הקשורים לשמות אמיתיים, נועד רק לשם
תחושת האותנטיות, ולא למטרות אינפורמטיביות. כל
דמיון בין דמות מן הדמויות במחזה לבין אדם כלשהו אינו אלא בדמיונו של הקורא,
ו/או בהיכרותו האישית עם אדם זה או אחר. אין לראות במחזה תיעוד של אירועים
כלשהם, אלא רק דרמה בדיונית המחוייבת לערכים אמנותיים. פריחת הסביונים מחזה הנפשות (לפי סדר הכניסה לבמה): רפ"ק המר זאב, תובע מכח מינוי
מפכ"ל עו"ד דבורה ברלינר, סניגורית דיצה פילד, נאשמת מתמחה קלדן נאשמים, סניגורים, קהל. פקיד-עזר סביונה רוטלוי, שופטת תעבורה מאבטחים תמונה ראשונה המקום: בית משפט השלום (תעבורה) בזרנוגה ג'. אולם השופטת סביונה רוטלוי הנוכחים: רפ"ק המר זאב, התובע עו"ד דבורה ברלינר, הסניגורית דיצה פילד, הנאשמת מתמחה קלדן נאשמים, סניגורים, קהל. פקיד-עזר פקיד-עזר: בית משפאאאט!!! רוטלוי (נכנסת
לאולם, מתיישבת): בוקר טוב. שבו, בבקשה. במה אנחנו מתחילים? זאב: בתיק של פילד, דיצה. רוטלוי: השם נשמע מוכר. ברלינר: היא הייתה עדת-התביעה בויקטוריה קרוס. רוטלוי: זה נשמע כמו איזה אגם בקנדה. זאב: גברתי, זה מחזה קודם בסדרה הזאת. רוטלוי: מחזה? אנחנו במחזה? חשבתי שאנחנו בבית משפט. זאב: זה רק דוקודרמה.
גברתי לא צריכה להיבהל. רוטלוי: לא שאני מבינה בזה הרבה, אבל ניגש לעבודה. פילד, דיצה.
ישנה? ברלינר: ישנה, גברתי, ואני מייצגת אותה. אני מגישה ייפוי-כח. רוטלוי: הנאשמת מואשמת כי ביום 1.1.2004 נהגה ברחוב האחרונים
בזרנוגה ב', כשהיא בפסילה. מה תגובתכם לאישום? ברלינר: הנאשמת מודה בנהיגה במקום, בזמן וברכב, כמפורט בכתב האישום,
אבל כופרת בפסילה. היא לא הייתה בפסילה. רוטלוי (לקלדן): תרשום: הכרעת דין. ברלינר: גברתי לא יכולה לתת הכרעת-דין בישיבת ההקראה, ואנחנו כעת רק
בהקראה. רוטלוי: באיזה סגנון גבירתי מדברת! ברלינר: אני רק הזכרתי לגבירתי את הוראות החוק. פילד (לוחשת
באזנה): אולי היא הולכת לזכות אותי? ברלינר: נו, באמת!... רוטלוי: אני מבקשת מגבירותי לא להפריע. (ממשיכה להכתיב) הנאשמת הודתה בנהיגה במקום, בזמן וברכב,
הכל כמפורט בכתב האישום. בידי חוברת של תקצירי סביר, בה ישנה תמצית של פסק-הדין
הפוסל את הנאשמת מלנהוג ... ברלינר: גברתי, אנחנו עוד לא בשלב ההוכחות ... רוטלוי: אני מבקשת לא להפריע ... ברלינר: ... ותמצית המתפרסמת בתקצירי סביר אינה ראייה קבילה ... רוטלוי: לשלושה חודשים ... ברלינר: ... וגם אין לנו שום הוכחה שדיצה פילד אשר פסק-הדין ... רוטלוי: החל מתאריך 30.12.2003 ... ברלינר: ... מתייחס אליה היא אכן הנאשמת, וגם אם הכל נכון, הרי זה
רק ראייה לכאורה, ויש לנו הזכות לנהל פרשת-הגנה, להביא ראיות מטעמנו, למשל
שפסק-הדין בוטל בערעור, או
שהוא בטל-מעיקרו ... רוטלוי: כך שמועד העבירה ... אני חוזרת ומבקשת לא להפסיק אותי! ברלינר: ... וגם לסכם, לאחר תום שלב ההוכחות ... רוטלוי (גוהרת
אל האינטרקום): אני מבקשת שלושה מאבטחים לאולם! ברלינר: ... ורק אז אפשר לעבור להכרעת הדין. אנחנו לא חיים במדינה
טוטאליטארית, בה אפשר להרשיע אדם בלי שיינתן לו יומו בבית המשפט. תמונה שנייה נכנסים שלושה מאבטחים מאבטח: כן, כבוד השופטת! רוטלוי: תוציאו אותה מהאולם! מ ס
ך
|
|
|