כתבו אלינו    מפת האתר    דף השער


על הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין


 

לתוכן העניינים של תת-המדור: על הדין המשמעתי בלשכת עורכי-הדין

למדור עורכי דין

עתירה לדיון נוסף

בפסה"ד על"ע 3954/03

בקשות והליכים נוספים

 

תמצית הפרקים הקודמים:

 

האם עו"ד שמחה ניר "חסר כבוד לבית המשפט"? על משפט משמעתי בגין מכתב לראש ההוצל"פ, על הודעת-הערעור לבית המשפט העליון, ועל פסק-הדין.

 

האם עו"ד שמחה ניר "חבר בארגון טרור"?

 

האם עו"ד ד"ר משה וינברג, יו"ר ביה"ד המשמעתי במחוז ת"א של לשכת עורכי-הדין הוא צדיק או מושחת?

 

טיוטה ראשונית, גירסה משופרת, של העתירה לדיון נוסף.

 

טיוטה אחרונה של העתירה לדיון נוסף.

 

העתירה לדיון נוסף, כפי שהוגשה.

 

בקשה להוספת נימוק לעתירה

 

 

ההחלטה לדחות את העתירה לדיון נוסף.

 

כתבו לנו

לפורום קימקא

 

 

 

 

                                                                            דנ"פ 7527/03

 

בבית המשפט העליון בירושלים

 

העותר: שמחה ניר, עו"ד, משעול גיל -', כפר סבא 44281,

טל' 051-520000

 

         נ        ג        ד

 

המשיב: הועד המחוזי, לשכת עורכי הדין, ת"א

 

בקשה להוספת נימוק לעתירה

 

מבוקש בזה להוסיף לעתירה את הנימוק דלהלן.

 

הוספת הנימוק תעזור לכב' ביהמ"ש להגיע לתוצאה צודקת יותר.

 

מפאת הדחיפות בקשה זו מוגשת ללא תגובת המשיב, אבל העתק ממנה נשלח למשיב, במקביל.

 

 

הנימוק אותו מבוקש להוסיף:

 

1.     בעתירה לדיון הנוסף מושם דגש על ההבדל בין אזהרה לגיטימית לאיום בלתי-לגיטימי.

 

2.     כמוכן נטען כי האזהרה אשר במכתב נשוא הקובלנה מתייחסת לתפקידיו הארגוניים הלא-סטאטוטוריים של ראש ההוצל"פ, אשר לא בטוח אם הם חסינים לפי סע' 73א' לחוק ההוצל"פ.

 

3.     אבל, כפי שנראה בדוגמה הבאה, יכולה להיות אזהרה לגיטימית אפילו כאשר המוזהר ממלא תפקיד שיפוטי טהור, ואפילו אם הוא שופט-ממש.

 

4.     נניח, לדוגמה, משפט פלילי בו הסניגור, בחקירה הנגדית של עד התביעה, מציג לו שאלה מסויימת, ומכאן ואילך התרחיש הוא כזה:

 

התובע:             כבודו, אני מתנגד לשאלה. התשובה עשוייה לפגוע בביטחון המדינה.

 

בית המשפט:     האם יש לאדוני תעודת-חסיון?

 

התובע:             אני אמציא תוך 24 שעות תעודת חסיון, חתומה ע"י שר הביטחון. ממילא חברי לא מתכונן לגמור היום את חקירתו של העד, כך שלא ייגרם כל נזק אם השאלה הזאת תידחה לישיבה הבאה, הקבועה למחר.

 

הסניגור:           אני מאשר כי חקירתו של העד לא תסתיים היום.

 

בית המשפט:     החלטה: הבקשה נדחית. התובע יוכל לערער על החלטתי זו במסגרת הערעור על פסק-הדין, אם ימצא לנכון.

 

התובע:             אני מבקש שהתשובה תינתן בדלתיים סגורות, ויוצא צו לאיסור הפרסום.

 

בית המשפט:     החלטה: הבקשה נדחית. התובע יוכל לערער על החלטתי זו במסגרת הערעור על פסק-הדין, אם ימצא לנכון.

 

התובע:             אני מבקש לעכב את ביצוע ההחלטה, כדי לעתור לבג"ץ, כי הנזק לביטחון המדינה יהיה בלתי-הפיך.

 

בית המשפט:     החלטה: הבקשה נדחית. התובע יוכל לערער על החלטתי זו במסגרת הערעור על פסק-הדין, אם ימצא לנכון.

 

5.     מה נשאר לסניגור לעשות, כדי להגן על בטחון המדינה מפני נזק בלתי-הפיך?

 

         להזהיר את כב' השופט כי זה יעלה לו ביוקר.

 

6.     מכאן ואילך יכולים להיות תרחישים מתרחישים שונים, אשר האחד מהם הוא שתשובת העד מתפרסמת בכל רשתות הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט העולמיות, שר הביטחון חותם תוך 24 שעות על צו-חיסיון אשר אין אפשרות לממשו, ותוך 25 שעות השופט נאלץ להתפטר מכהונתו.

 

         כמובן שעקרון הסימולטאניות של יסודות העבירה "עוצר את הסרט" עם ה"איום", ומה שאירע לאחר מכן אינו רלוואנטי, לכאורה, אבל ברור שאם התרחיש הזה קורה, אף אחד לא יוכל לומר כי התובע "פגע בכבוד המקצוע".

 

         ההיפך הוא הנכון: התובע הוסיף למקצוע כבוד ויוקרה, בהראותו כי עורכי-הדין מסוגלים להילחם למען עקרונות, גם על חשבון נוחיותם האישית, וגם במחיר התכתשות עם חזקים מהם.

 

7.     אמור מעתה: אזהרה בתום-לב אשר באה למנוע נזק אשר לדעת המזהיר אינו ניתן למניעה בדרך אחרת, או בדרך מעשית אחרת, היא אזהרה לגיטימית, ואין היא פוגעת בכבוד המקצוע.

 

8.     אבל נניח שאין ברירה, אלא להגדיר זאת בעבירת-משמעת. מהו העונש?

 

         אין ספק שזהו מקרה בו יש מקום להרשעה ללא עונש, או, לכל היותר, אזהרה או נזיפה.

 

         ומהו העונש המתאים, אם הדברים האלה חוזרים פעם-אחר-פעם, ובכל מקרה נוסף שופט אחר מפוטר לאלתר? העונש לא יכול להיות שונה, כי הכוונות היו טובות, והמטרה לגיטימית.

 

         והייתכן כי אחרי עשר פעמים של הרשעה ללא עונש, או, לכל היותר, אזהרה או נזיפה., בפעם האחת-עשרה יושעה עורך-הדין לשלוש שנים?

 

         את זאת הדעת אינה סובלת!

 

9.     במקרה דנן אין טענה של חוסר-תום לב מצד העותר. לכל היותר הייתה מצידו טעות, אבל טעות אינה יוצרת חוסר תום-לב, כי אם להיפך, וחוסר-כבוד לבית המשפט מצריך פעולה מודעת.

 

10.   אשר על כן מבוקש להוסיף את הנימוק הזה, הן לעניין ההרשעה, והן לעניין העונש.

 

 

                                                                            שמחה ניר,  עו"ד

                                                                                   העותר

 

העתק: ב"כ המשיב

 

ההחלטה לדחות את העתירה לדיון נוסף.

 

כתבו לנו

לפורום

 

חזור למעלה

כתבו אלינו    מפת האתר    דף השער


על הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין