מארח
|
מדוע ההסברה
הישראלית ממשיכה
להיכשל? מדיוני הפורום
למען איזרוח תחקירי קרבות אוגוסט 2004 ערך: אבי אהרן 3. עובדי
ההסברה הישראלית אינם כשירים 4. אם
אינם כשירים, מדוע הם שם? 6. רמת
השופט זה כן קיבוץ, רק שהוא נמצא בחו"ל 1.
כשלון ההסברה הישראלית
הד"ר
אורי מילשטיין קובע כי מה שמניע מערכות אנושיות הוא
הצורך של אנשים פרטיים לשרוד, גם על
חשבון המערכת עצמה. העיקרון הזה, הקיים בכל מערכת ציבורית, פועל גם במערכת
ההסברה של משרד החוץ, שביצועיה התניעו את הדיון שלפנינו. דוח
פנימי של משרד החוץ מותח ביקורת חריפה על ההסברה הישראלית, וקובע כי היא עסוקה
ביחסי ציבור מול התקשורת הישראלית, במקום מול התקשורת הזרה. מתוך הדוח: "ניתן
לומר ללא הגזמה, כי ההתעסקות מול התקשורת הישראלית השתלטה על עבודת מחלקת
הדוברות, מה שפגע מאד בעבודה מול התקשורת בחו"ל". 2. כבר היינו שם
עובדי
משרד החוץ הם אוכלוסיה שאין לה דבר וחצי דבר עם מטרות הארגון שמפרנס אותם. במקום
לקדם את מטרות משרד החוץ, הם עסוקים במלחמות פנימיות וחשבונאות שחורה במקום לתכנו אסטרטגית את המטרות והיעדים של הסברת החוץ. מלחמת
ההסברה של ישראל אנלוגית לקרב החווה הסינית, המסמל את קריסתה הקולוסלית של מדינת ישראל כארגון של אנשים פרטיים בעלי
מטרות משותפות. לא רק תוצאות הכשלון במערכת ההסברה
מזכירות במימדיהן ובעצמת הכשלון את תוצאות קרב החווה
הסינית, אלא ששלושים שנה אחרי החווה הסינית, ישראל חוזרת על טעויותיה ולא לומדת
דבר. 3. עובדי ההסברה הישראלית אינם כשירים
ההסברה
הישראלית אינה מקרה פרטי. היא פועלת בדיוק כמו המנגנונים הממשלתיים הקרובים לה,
במשרד החוץ עצמו ובמשרדים אחרים, למשל, משרד הבטחון. משרד
החוץ אינו כשיר לנהל את ההסברה הישראלית, לא בגלל הטיה פוליטית, אלא בגלל חוסר
מקצועיות. כלומר, כשאתה בא לבקר את פעולת משרד החוץ הממומן מכספך, אל תטעה לחשוב
שהוא כושל בגלל שהוא שורץ שמאלנים יפי נפש (או ימניים פשיסטים, הכל לפי נטיית ליבך). הבעיה שלו היא שהוא שורץ פקידים
שעסוקים במלחמות פנימיות משלהם והאינטרסים של המדינה – או שלך – אינם נמצאים
במקום כלשהו בסדרי העדיפויות שלהם. ההסברה
הישראלית אינה שדה קרב בו הם מעוניינים לנצח, או אפילו להשתתף. אין טעם גם
להכריז בפניהם על כשלון מערכת ההסברה משום הוא אינו כשלונם. 4. אם אינם כשירים, מדוע הם שם?
לאמר שעובדי ההסברה הם בסך הכל פקידים, שאינם
כשירים לעשות את המוטל עליהם, זה כמו לאמר ששופט אינו
יכול לנהל משפט, משום שאינו כשיר. אם אינו כשיר, מדוע הוא שם? בשביל
מה עושים את הקורסים של הצוערים (למשל), מכשירים אותם במשך שנים לעבודות הסברה
וקידום האינטרסים של המדינה , משלמים להם משכורות עצומות, והם בסופו של דבר
"לא כשירים"? ועוד
יותר מרגיזה הקביעה שהם אינם אשמים... אבל
שוב חוזר הסיפור של לחפש למה "הם לא אשמים". אם הם לא ממלאים את
תפקידם אז הם אשמים. "יהיה
בסדר", "סמוך", "מה הבעיה?" חוסר רצינות והזלזול ביריב
הם אבות הטומאה של חוסר ההצלחה. אבל
הבעיה הרבה יותר עמוקה. היא שורשית ונובעת מאי אכפתיות, מחוסר תכנון אסטרטגי
ברור, מבזבוז משאבים על כ"א - ואם תבדוק את יחס הוצאות כ"א לעומת סך
כל ההוצאות- אתה תיבהל... ואז, לא נשאר כסף להוצאות חשובות של הסברה אמיתית. בצער
רב אני רואה ברשתות הזרות, במיוחד כשאני בחו"ל, את הדרך שבה הם בונים את
ההסברה שלהם, את הדרך שבה הם מציגים את ישראל – בין היתר – כנבזית שהורגת נשים
וילדים. ואני לא רואה את המענה הישראלי ההולם, לצערי. אבל
זה רק חלק. אין יכולת היום להסברה להוביל את מדיניות החוץ של ישראל, להיות לראש החץ
שלה. אנחנו מוצאים עצמנו כל פעם מחדש, כנגררים ומתנצלים על ארוע
זה או אחר, וזו טעות אסטרטגית. טעויות כאלה נעשות מדי יום. אז מי
אשם ? ולמה
זה צריך להיות כך ?? אנחנו
לא כשירים ?? אז אם
המערכת היתה יודעת לבקר את עצמה (אוטופיה) ולהסיק
מסקנות, ולשפר, כלומר ניהול נכון, אז היינו היום במקום אחר. 5. רמת השופט זה לא קיבוץ
הרעיון
להשתמש בשופטים כדוגמא למערכת ממשלתית שמתנהלת היטב לא היה מוצלח במיוחד... וכבר
נאמר כאן בעבר: "רמת השופט זה לא קיבוץ, זה משהו נמוך בהרבה". ככל
מערכת ממשלתית, וכנראה גם אנושית, מערכת המשפט היא עקומת-גאוס
מצוייה, אשר בקצותיה ישנם מעט מצוינים ובלתי נסבלים,
ובאמצע המון בינוניים. אבל
כיוון שאתה לא יכול לבחור את שופטיך, אתה חייב לצאת מתוך הנחה שתקבל את השופט
הגרוע ביותר, ולראות את כל השופטים כאילו הם על אותה הרמה. ועל
כך אמרינן: חוזקה של שרשרת נקבע לפי החולייה החלשה. 6. רמת השופט זה כן קיבוץ, רק שהוא נמצא
בחו"ל
אין
חולק על כך שרמת המשפט בישראל ירודה. נשאלת השאלה האם השיטה האמריקנית של בחירה
ישירה של שופטים מוכיחה את עצמה? אולי יש שיטות אחרות שמן הראוי שנאמץ? כדי
לשפר את רמת השופט הישראלי, כדאי, למשל שכל שופט יעבור בחינה מקצועית, רפואית
ופסיכולוגית. זו טעות לחשוב שלהיות אחראי על מטוס או לנהוג באוטובוס או משאית
זבל זה יותר רגיש מלהיות שופט, לא? עם
עשרים ומשהו השופטים שישארו אחרי הבחינות הללו, נחשוב
ביחד על המשך הצעדים למיסוד שיטה ראויה. בתנאי, כמובן, שהבוחנים לא יבואו מתוך
המערכת עצמה. 7. מערכת המשפט בארה"ב
הקיבוץ
רמת השופט ממילא נקרא על-שם שופט אמריקני (יהודי, בשם לואי
ברנדייס). לשיטה
האמריקאית למינוי שופטים יש הרבה חסרונות. אבל לחסרונות הללו יש הרבה מנגנוני
תיקון, בקרה והתמודדות. יש
להם חוקה. יש להם מושבעים. יש מנגנוני פיטורין. יש הפרדה בין מנגנון התביעה
למנגנון השפיטה. אין איש אחד שממנה את השופטים אלא קשת רחבה של אנשים בעלי דיעות שונות וקשרים שונים). אין
שיטה מושלמת. אבל מנגנון שמקבע את טעויותיו ומתבצר בשגיאותיו – הוא מנגנון הרסני
ומזיק המהווה אוייב לחברה כולה, וגם לעצמו. 8. בחזרה למערכות השלטוניות
אכן,
ביסוד המערכת השלטונית עומדת ההכרה, כי זו מערכת אנושית, הסובלת מפגמים - שלא
כמו יחסי הציבור של מערכת המשפט שלנו - וניתן לתקנה, וצריך לתקנה. מניסיוני,
כחוקר - מנגנון מתבצר בעמדותיו כאשר הוא טועה, או כאשר הוא נתפס כשמכנסיו
מופשלים. חוקה,
לטעמי, אינה פתרון לכל - בעיקר, כאשר אצלנו מעבירים חוקי יסוד במחטפים בשעות
הקטנות של הלילה (לדוגמה, החקיקה בלילה האחרון של הכנסת בשנת 1992, שהדתיים
הצביעו עליה מתוך שינה אחרי שאמרו להם, שאינה פוגעת ביהדות), ברוב מקרי וכו'. אם את
החוקה יחוקקו הפוליטיקאים והשופטים שלנו, אין סיכוי שהיא תשפר את פני המדינה. לחוקה
האמריקנית קדמו שנים של דיונים חופשיים (מעל גבי העיתונות), ורק משהגיעו להסכמה,
חתמו על חוקה משותפת. כך צריך לקרות גם אצלנו. המפתח
לשיפור המערכות השלטוניות בישראל, בין אם מדובר במערכת ההסברה או מערכת המשפט,
הוא דיון חופשי בין אנשים חופשיים, מתוך חתירה משותפת אל האמת. |
|
|
מארח