ענייני דיומא, אוגוסט 2005 עם "חברים"
כאלה ... נציגות השופטים
פנתה אל השופטת הילה כהן וקראה
לה לפרוש מרצונה. דעתי, כידוע, שונה, ויש סימנים לכך שהיא אכן מתעתדת ללכת בדרך
שאני הצעתי לה – אפילו אם היא תגיע אליה בכוחות עצמה (דהיינו בכוחותיו של עו"ד
יעקב רובין, פרקליטה) – דבר המלמד כי כיוונתי
לדעתם של גדולים. שיקוליה של
נציגות השופטים הם דבר אחד, המצריך עיון נפרד, אבל אני תוהה איך זה שמתוך 600 שופטים
ויותר לא נמצא בסדום הזאת ולו אחד שילמד סניגוריה – אפילו
שביב-סניגוריה, בדל-סניגוריה – על
חברתו השופטת? האם
השימוש השחוק בביטויים כגון "חברי הנכבד", "חברתי
המלומדת" ואפילו "חברי/תי" סתם די בו
כדי לקיים את מצוות החברות האמיתית בין עמיתים?! על תנאי הכליאה של
האסירים בישראל, 2005 שוב ושוב
עולה על הפרק שאלת תנאי הכליאה של האסירים. האם הם עונים בדרישות התקן? האם הם
מתיישבים עם כבוד האדם? כעת אנו
למדים כי 680
אסירים ישנים על הרצפה עקב צפיפות בכלא. כ-680 אסירים ישנים מדי לילה על הרצפה בבתי הכלא, "משום שהצפיפות הנוראה
השוררת בבתי הכלא אינה מאפשרת להכניס מיטות שיספיקו לכל האסירים". אתה הבנת
את זה, ברוך? לא בגלל שאין כסף למיטות, אלא בגלל שאין מקום למיטות. הדבר קצת
תמוה בעיני, כי מיטת-אסירים דו-קומתית תופסת פחות מקום משני מזרונים על הרצפה,
אבל אולי הם מתכוונים לומר שגם אין מזרונים על הרצפות בבתי הכלא, והפתרון הוא
שהאסירים יישנו חבוקים בזוגות, כדי להתגבר על הקור, ואולי גם ישנו זה-על-זה, כדי
שלפחות אחד מכל שניים לא יסבול מהרצפה הקשה והקרה. האמת? אם
היו אצלנו בתי כלא מעורבים לגברים ונשים, יכול להיות שהייתי הולך על זה בעצמי, אבל
מנציבות השב"ס מסרו לי שזה לא בתכנית שלהם לשבועות הקרובים. לפני
כ-25 שנה פסק הבג"ץ כי כל אסיר זכאי למיטה,
ולאחרונה באת המדינה וביקשה מהבג"ץ לפטור אותה
מלקיים את הצו, בגלל מגבלות-התקציב, וב"איום" גלוי שאם לא יינתן לה
מבוקשה, "אנחנו נצטרך לשחרר אסירים לפני הזמן". כעת בא
השב"ס לכנסת, ומבקשת מוועדת החוקה, חוק ומשפט ארכה של שנה. בעקבות
הנתונים הזהיר היום יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, מפני מרד
אסירים שעלול לפרוץ בבתי הכלא לנוכח המצוקה הגוברת של צפיפות בלתי אנושית, אבל
זה כנראה לא יעזור, ונציגי שב"ס מסרו, כי התחזיות לשנים הבאות קודרות עוד
יותר. להערכתם, אם לא יוכשרו בתי כלא נוספים, יחסרו בשנת 2007 כ-2,600 מיטות
בבתי הכלא. בדיון נמסר כי ישראל נמצאת במקום האחרון מבין המדינות המפותחות
בתנאי המאסר בבתי הכלא. וזה
מזכיר לי שלפני כשלושים שנה, כאשר, בדיונים על הארכות מעצר, הייתי מבקש מהשופטים
להביא בחשבון את התנאים הבלתי-אנושיים בבתי-המעצר, אתם יודעים מה היו השופטים
אומרים לי? ניחשתם
נכונה: "באיזה סגנון אדוני מדבר!!!"... והיום,
כאשר כל העולם יודע זאת, איש לא בא להתנצל בפני "בשם מערכת המשפט
לדורותיה", ומתריסים בפני באיזה סגנון, וגו', על דברים שבעוד שלושים
שנה יהיו לנחלת-הכלל, אבל גם אז, במקום להתנצל, הם יחפשו מזון חדש בשביל ה"באיזה
סגנון", וגו'. ענייני דיומא, יולי 2005 (לא הופיע) ענייני דיומא, יוני 2005 (לא הופיע) ענייני דיומא, מארס 2005 (לא הופיע) |